"אני ארוץ אליך"
ראיון עם שרון רוטר הזמרת - שהתחילה את דרכה המוסיקלית בלהקה של ברי סחרוף, הוציאה תקליט אחד, עם שיר שכל המדינה הכירה ואז רצה אל ה'. היום יש לה הרבה מה לתת, ובעיקר לנשים שומרות מצוות שרוצות במה
ראיינה - ליאורה וולפה
ספרי על העשייה שלך לפני החזרה בתשובה
גדלתי בתל אביב האפלה של סוף שנות התשעים, למדתי קולנוע בעירוני א׳ ושרתי במקהלה של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה.
בסוף התיכון התחלתי לעבוד עם הזמר ברי סחרוף כעוזרת אישית. ישבתי עם הנגנים באולפן ולאט גם התחלתי לקחת חלק במוסיקה- לשיר וליצור איתם את השירים. יצאנו לסיבוב הופעות בו תפקדתי כזמרת ליווי וגם כמפיקה מאחורי הקלעים. עבדתי עם ברי שש שנים עד שהוצאתי את אלבום הסולו הראשון שלי שמתכו הלהיט ״ארוץ אליך״.
תארי את הבית בו גדלת ומה היה הקשר שלך ליהדות?
הורי התגרשו כשהייתי בת 6 וגרנו עם אמא בדירה שכורה בתל אביב. לא היה לנו קשר ליהדות כלל. אני לא זוכרת את עצמי נוכחת בקידוש עד שהכרתי את בעלי והוא לקח אותי למשפחה המסורתית המרוקאית שלו באמצע שנות העשרים שלי. הורי בזו ליהדות, לטקסים, לפאגניות. היינו מאוד שמאלנים ולקחתי חלק בהפגנות ובנוער מרצ. בגלל זה וגם בגלל שכבר התחלתי קריירה כזמרת, לא התגייסתי לצבא. זה היה מקובל בחברה שסבבה אותי אז.
אז איך התחיל החיבור ליהדות, החזרה בתשובה ועד היום?
דווקא ברי הוא הראשון שקירב אותי ליהדות אבל רק לפילוסופיה ולא לפרקטיקה. מי שמכיר את המוסיקה שלו יכול לשמוע את זה לדוגמה השיר "לב שבור הוא לב שלם". הוא למד פיוטים, ישעיהו ליבוביץ, הרב פרומן ועוד..
באותה תקופה היתה לי חברה קרובה שחזרה בתשובה. בהתחלה התנתקתי ממנה אבל עם הזמן התגעגעתי והתקרבתי שוב. נסענו יחד להודו ושם התוודעתי לדרך ולמצוות. איתה הגעתי ל'בית היהודי' ושם פגשתי את הרב יוני אליצור (מערכים). הפעילות של השליחים שהיו נעה ואליעזר בוצר ז״ל (זמר ויוצר), האווירה החמה והמקבלת, הדיבורים האוהבים, הראו לי יהדות שלא הכרתי עד אז. הרגשתי שהגעתי הביתה, שאיזה חור שהיה בי לרגע נסתם. כשחזרתי הביתה הבאתי את הרב יוני אלי לגג בפלורנטין כדי להמשיך לשמוע את המתיקות הזאת. 'ערכים' ליוו אותנו והזמינו אותנו וקבוצה של חברים שלנו שהיו בעניין לנופשים שלהם. שם שמענו עוד מרצים שענו לנו על כל השאלות. בהמשך השלמנו כבר את הידע בעצמנו. התחתנו והבאנו לעולם חמישה ילדים תודה לאל.
מה את עושה היום?
בעשר השנים שהריתי והנקתי דחקתי את המוסיקה הצידה ונתתי את כל כולי למשפחה. החזרה בתשובה מילאה אותי ודי התנתקתי מהעולם. הייתי צריכה למצוא מי אני, להיוולד מחדש. בשנים האלו התחלתי לכתוב בעיתונים דתיים וחרדיים ועם הזמן גם ערכתי מגזין ללימוד מצוות מבית הרמב"ם היומי.
כשבן הזקונים שלי היה בן שנתיים והצלחתי להרים את הראש מעל המים נזכרתי שאני אוהבת לשיר. אממה, נפל עלי הר כגיגית והלכת שירת הנשים. מאז ועד היום אני במסע מפרך ולא פשוט להבין איך אני צולחת את המחסום הזה, איך אני נשארת נאמנה לעצמי, למוסיקת האינדי שאני עושה שהיא לא מאוד פופלרית אבל יש לה את הקהל שלה, רק לא במגזר הדתי והחרדי…
(מוזיקת אינדי (עצמאית) היא מוזיקה המופקת ללא תלות בחברות התקליטים המסחריות הגדולות. היא מתאפיינת בדרך כלל באותנטיות, חופש יצירתי רב של האמן, וכוללת מגוון סגנונות )
לא מצאתי את עצמי בערבי הפרשות חלה, לא בהתוועדיות או הרקדות. רציתי לעשות את המוסיקה שלי כמו שאחיותי החילוניות עושות. להפתעתי גם המוסדות המוכרים החילונים סגרו את דלתם בפני, כי רצינו להופיע רק לנשים וכמעט התיאשתי. אחרי שנים שבהם ביררתי את החוק – תבענו, הזמרת דין דין אביב ואני את עיריית תל אביב, שהתנגדה לסגור הופעה רק לנשים והצלחנו אחרי שנתיים להגיע איתם לפשרה. קיימנו את ההופעה הזאת בהצלחה אך הדרך לצערי עוד ארוכה.
כיום אני מעבירה סדנאות כתיבה, כותבת בעיתון ״שביעי״ ו״נשים״ למגזר הדתי, מנהלת אומנותית לערבי נשים וממשיכה להקליט ולעשות מוסיקה. בנוסף אני משתפת פעולה בסדנת בוטיק לזמרות יוצרות עם דין דין אביב המדהימה״.
איך השירת נשים מסתדרת לך עם הדת? ואיך מגיעים לקהל מתאים?
האמת? אני כל הזמן מקווה שיגיע המשיח ויפטור אותנו מהסיפור הזה.. אולי זו לא תשובה פוליטיקלי קורקט, אבל אני לא מצליחה ליישב את הרצון שה׳ נתן לי לעסוק בזה לבין המציאות שסוגרת בפני את הדלתות. אני מבינה שהכל נועד לשמור עלי ורואה את זה בחוש, במיוחד בעניין החשיפה הציבורית, אבל מאוד מתוסכלת מהקשיים במקצוע שגם ככה הוא אחד המורכבים שיש. עוד לא פיצחתי את הדרך ואני מתפללת לה׳ שיעזור לי להבין. מצד שני המיצר הזה גורם לי להיות סופר יצירתית כדי לחרוש שביל חדש בשבילי ובשביל כל מי שרוצה לעסוק בזה בעולם.
מה היית ממליצה למי שרוצה לשיר וגם להישאר בגבולות ההלכה?
ככל שיהיו יותר מאיתנו כך יהיה לנו לובי לקבל תקציבים ולחרוש ביחד את הדרך. אני מקבילה את זה לחנות נעליים- אם יש אחת ברחוב אז יגיעו אליה מעט, אבל אם זו שדרת נעליים אז כל החנויות יצאו נשכרות. אבל זה לא מספיק לעשות צריך גם להתמיד. זו דרך ארוכה ולא נוצצת כמו שנראה מהצד, זו עבודה קשה וחשוב לא לוותר ולהמשיך לעשות. חשוב מאוד גם להתמקצע. אנחנו חייבות ליישר קו עם מה שקורה במוסיקה היום, להשקיע כספים ולא להפסיק ללמוד ולהשתדרג- כי זה העסק שלנו.
אבל הכי הכי חושב זה להנות מהדרך, מהעשיה המוסיקלית ולא לשכוח שאנחנו רק שליחות של ה׳ להאיר את אורו בעולם דרכנו. מי שזה זורם לה בדם חייבת ללכת על זה כי אם לא, היא עלולה ח״ו לא לממש את עצמה ויש לזה השלכות על כל הסביבה שלנו. יש לי קהילה בשם 'יוצרות במה' בה אני מפרסמת הזדמנויות לאומניות, כמו כן אני מלווה נשים ונערות ומייעצת להן.
מוזמנות לפנות בווטצאפ https://chat.whatsapp.com/DNJk0SmHJJtB7KaXmkDzZp
לסיום – מה בקרוב מתבשל ואיפה אפשר לראות אותך?
למי שיש רשתות חברתיות מוזמנים לעקוב- הבנתי לאחרונה שזו הדרך להגיע לקהל ועל אף חוסר הנוחות שבפלטפורמות האלו, זה דרכו של עולם היום ומותר הלכתית. יש לי ברשת גם אתר לסדנאות הכתיבה שאפשר ליצור קשר דרכו ומוזמנים לקרוא אותי בעיתונים. בקרוב אני עומדת להוציא אלבום רביעי בעז״ה שילווה כמובן בהופעת השקה. אז יש למה לחכות..״