שבת תשובה – רשימות משבת הרכזים בחודש אלול

כבר המון זמן אני חוזרת בתשובה, וזה חלק בלתי נפרד מה־DNA ומהזהות שלי. אני לא חושבת על זה יותר מדי, אבל זה מאוד נוכח בחיים. כשאתה חוזר בתשובה, אתה רוצה שכולם סביבך יגלו את האמת. גם בקטע אינטרסנטי, כדי לצאת פחות משוגע בעיני אחרים. עם השנים, רוב הקרובים אליי הבינו שלא השתגעתי. הם כנראה לא יאהבו את הדעות שלי בלשון המעטה, אפילו ברמה שינתקו איתי קשר, אבל בסוף האהבה מנצחת – ועוזרת גם העובדה שאני כזאת קולית וכיפית.

בשבת שעברה הוזמנתי להשתתף בכנס של תנועת ביחד לבעלי תשובה. אני תמיד מסתבכת עם המינוח. בעלי תשובה נשמע כאילו יש לי בעלות על התשובה; חוזרת בתשובה נשמע כמו משהו שכבר קרה, אבל זה לא רק שייך לעבר, זה עדיין. בכל מקרה, סחבתי את משפחתי לפינת החמד בבית ספר שדה נס הרים (איזה מקום מקסים!) כדי לבדוק מה זו התנועה הזאת.

נתחיל מהסוף: החיים קורים ואתה לא ממש עוצר לסכם אותם, אבל אחרי שבת שלמה שבה הייתי עם כאלו שעברו אותו תהליך כמוני, ודיברנו על אותם נושאים שמעסיקים אותנו, הבנתי כמה חסרה לי מסגרת של אנשים שפשוט מבינים אותי, בלי שאצטרך להסביר יותר מדי. זה הביא לי מין נחמה נעימה שלא ידעתי שאין לי. במשך השנים התחברתי באופן טבעי לחוזרים בתשובה סביבי. מעולם לא הבנתי או נתתי לזה כותרת, אבל בדיעבד אני מבינה שבניתי קהילה עם החברים שהפכו למשפחה – משפחת התשובה. בכנס הבנתי שפעלתי מתוך הצורך שיש לבעלי תשובה להיות מלוּוים במציאות היומיומית. העמותות שמקרבות ליהדות עושות עבודה מעולה, אבל היא נקודתית לתהליך עצמו. אחר כך נוצר ואקום.

הופתעתי לגלות שהייתי כמעט היחידה שחזרה בתשובה והגיעה למגזר הדתי־לאומי. רוב החוזרים היו חרדים, ואני מודה שהרגשתי שזה שונה. אולי כל אחד שם הרגיש יחיד ומיוחד, זה חלק מהסיפור שלנו – הרי אנחנו לא באמת שייכים ולא באמת מוגדרים. אבל העובדה שאפילו נראיתי אחרת מהם בלטה לי.

האינטואיציה הובילה אותי כנראה למגזר הזה, שבעיניי הוא המשובח ביותר בארץ, ואני שמחה על הבחירה. העובדה שקיבלו אותנו כמו שאנחנו, ולא היינו צריכים להתחפש למשהו שאנחנו לא, נתנה לי להישאר מחוברת לעצמי, שלמה עם כל החלקים ועם הרבה חופש ונאמנות למי שהייתי ולמי שאני.

אני לא מתחברת למושג ״נולדתי מחדש״ השגור אצל בעלי תשובה. אם כבר, אני יותר מרגישה שזה כמו להגר לארץ אחרת. אתה נשאר מי שאתה, ועל זה בונה קומה חדשה.

למדתי הרבה בשבת הזאת. ישבנו בשולחן עם מישהי שחוותה מוות קליני, ראתה את דוד המלך וקיבלה ממנו עוד הזדמנות לתקן פה למטה. למדתי גם על תשובה דור 3.0, אלו שמאז 7 באוקטובר רוצים להאמין ולהיות יהודים, אבל בלי לשבת בישיבה מבוקר עד ערב. ובעיקר, למדתי שאין איזה טייפקאסט טיפוסי. זה יכול לקרות לכל אחד.