קהילת ״בעקבות האמהות״ בקצרין
איך ניסיון למשוך בנות לשיעור תורה הפך לקהילה שהיא משפחה?
לפעמים כל מה שצריך כדי להקים משהו גדול הוא פשוט לצאת לרחוב, להזמין מישהי לשיעור תורה אחד – ולהאמין.

שמי שירה מזרחי, ואני זוכה להוביל את קהילת הנשים והנערות בקצרין שבגולן. מה שהתחיל ביוזמה קטנה וצנועה הפך עם השנים לקהילה חיה, נושמת ומלאת אור, המונה כיום כ־500 נשים ונערות.
במהלך השבוע אנחנו נפגשות לשיעורי תורה, חוגגות הילולות עם כל המשפחה, מקיימות ערבי גיבוש בחגים ועוד שלל פעילויות שמחברות בין נשים, נערות ומשפחות סביב עולם של תורה, אמונה ואהבת ישראל.
אבל האמת? הכול התחיל הרבה יותר בפשטות.
בהתחלה פשוט החלטתי לגשת לבנות ברחוב ולהזמין אותן לשיעורי תורה. זה היה קצת מפחיד, לא תמיד ידעתי איך יגיבו, אבל החלטתי לעשות את הצעד הראשון. עם הזמן גיליתי עד כמה הצמא לרוחניות, להתחזקות ולחיבור עמוק גדול בדור שלנו. עוד אישה הצטרפה, עוד נערה הגיעה, וכך, צעד אחר צעד, נבנתה קהילה שהפכה להיות הרבה מעבר למה שדמיינתי.
״נכון, יש עוד שיעורי תורה בקצרין, אבל פה זה משפחה״
השנה, כשחשבתי אולי להאט מעט את קצב הפעילויות, שיתפתי אחת מחברות הקהילה ואמרתי לה: ״תקשיבי, ברוך השם, יש היום כל כך הרבה שיעורי תורה לנשים בקצרין״.
היא הקשיבה לי וענתה במשפט אחד שנכנס לי עמוק ללב: ״את צודקת, אבל פה זה משפחה״.
באותו רגע הבנתי משהו גדול. אנחנו כבר לא רק קהילה שמגיעה לשמוע שיעור תורה. נוצר כאן קשר. נוצרה שייכות. נבנה מקום שבו נשים מרגישות בבית, שבו הנשמה יכולה להיפתח, שבו חברות הופכות למשפחה.
והבנתי שאולי זה לא הזמן להאט, אלא דווקא להמשיך ולהגביר. אם הקב״ה נתן לי את הכוחות, את האור ואת הזכות להוביל כל כך הרבה נשים – התפקיד שלי הוא להשתמש בהם, לפעול, ובעיקר לבטוח בו.
חמש שנים של אור, אמונה ומשפחה אחת גדולה
בחודש האחרון חגגנו בהילולת רחל אמנו חמש שנים להקמת הקהילה. היה מרגש לשמוע את הנשים משתפות במה שהמקום הזה הפך להיות עבורן.
המילים האלה הזכירו לי שכל שיעור, כל מפגש, כל שיחה וכל אישה שהגיעה בפעם הראשונה – הם חלק ממשהו גדול הרבה יותר.
אני מסתכלת לאחור ומתרגשת. מי היה מאמין שהזמנה פשוטה לשיעור תורה תהפוך למשפחה של מאות נשים ונערות?
אני רוצה להודות בראש ובראשונה לבורא עולם, על הכוחות שנתן לי, על הכוחות שהוא נותן בכל יום ועל כל מה שעוד ייתן. תודה לכל הנשים והנערות שהפכו את המקום הזה לבית, ולכל מי שלוקחת חלק במסע המופלא הזה.
כי בסופו של דבר, לפעמים לא צריך להקים עוד שיעור תורה. צריך להקים מקום שבו כל אחת מרגישה שיש לה משפחה.
שירה מזרחי, רכזת קהילת קצרין ומנהלת הסושיאל בארגון ״ביחד״