דניאל רחמים- מיסד המרכז לתנועה טבעית.
על מסע התשובה במקביל למסע לריפוי ולתנועה הטבעית
נולדתי וגדלתי בקיבוץ נען, למשפחה מסורתית. אבא שלי היה דתי עד הצבא, ואמא הייתה מדליקה נרות שבת. בצד של אמי, סבתא הייתה הודית, אישה דתייה ששמרה כשרות, עדיין, ברוך השם, חיה, בריאה ושלמה. בצד השני, סבא וסבתא המרוקאיים היו מסורתיים. למרות זאת, הקשר שלי ליהדות היה מצומצם מאוד – היינו מגיעים למשפחה פעם בשנה בפסח, ואולי לעיתים רחוקות בסעודת שבת. אבל חוץ מזה לא היה לי באמת יותר מדי חיבור ליהדות, נפגשתי עוד פעם עם היהדות בגיל 13 בבר מצווה.
מנגד – בקיבוץ, גדלתי על המון המון המון אנטי-יהדות, שנאה.
"דרוס כל דוס", "כל מתנחל"… המושגים האלו. בקיבוץ היו עושים המון המון 'הפגנות אנטי', (אני לא לקחתי בזה חלק), אבל כן היו אה אוכלים בשר של בהמה נמוכה ביום כיפור וכל הדברים בסגנון הזה. החגים היו מעוותים. אם זה פסח, היה להם הגדה משלהם, כולל פיתה על השולחן בקיבוץ. פורים, היה עיוות לגמרי.
אבל סה"כ היתה לי ילדות טובה.
בתיכון למדתי בבית הספר תלמה ילין בגבעתיים, למדתי מוזיקה ג'אז וניגנתי בחצוצרה. לאחר מכן לא שירתי בצבא מסיבות רפואיות. כל החברים היו בצבא אז התחלתי לחפש את עצמי. היו המון ניסיונות, הצלחות, אכזבות וטיולים רבים בעולם. ממכירת ציורי שמן באירלנד ועד טיולים וגלישת סקי וסנובורד – חיפשתי את עצמי, אך לא מצאתי את עצמי.
בגיל 20 התחלתי ללמוד אומנויות לחימה. גדלתי על סרטים של ברוס לי ורציתי ללמוד קונג פו. התחלתי ללמוד בשיטת וו-ווי (התנועה הטבעית), ולאחר שהתאהבתי בתחום, התאמנתי ארבע פעמים בשבוע בקיבוץ ובת"א. התקדמתי מהר מאוד עד שרצו לשלוח אותי לקורס מדריכים. במקביל, למדתי והתחלתי ללמד גלישת עפיפון (קייטסרף).
לאחר שנתיים וחצי החלטתי שאני רוצה להעמיק את הלימודים. מכרתי את כל חפציי וציודיי וטסתי למזרח בתקווה לא לחזור לארץ, כדי לבסס את חיי בסין ולהתמקד בלימוד קונג פו במסלול שלמד ברוס לי.
התכנון היה להגיע להונג קונג ולגור חצי שנה בקהילה החלבית של הרב דוד דרוויש. למדתי ב-ווינג צ'ון אסוסיאיישן (Wing Chun Association) – המרכז העולמי של ווינג צ'ון איפה שברוס לי למד. התאמנתי ארבע-חמש שעות ביום.
היה לי חבר שלמד אומנויות לחימה באותו מקום וסיפר סידור כזה שאפשר להגיע אליו לקבל מגורים ואוכל (כשר) במרכז היהודי למטיילים, ובתמורה צריך ללמוד שיעורים בקודש, מדע ופוליטיקה. אז כמו קיבוצניק טוב, חשבתי שאם אני יכול לקבל משהו בחינם ולנצל את המערכת, אז למה לא?
שם, בהונג קונג, באמת התחלתי להכיר את היהדות בפעם הראשונה. בתמורה ללימוד הקודש, קיבלתי דירה ללון בדירת מטיילים ושתי ארוחות חמות. שם עשיתי שבת פעם ראשונה, וראיתי שהיהדות היא לא דבר מפחיד או מאיים, כמו שגידלו אותי עליו – כל ההפחדות שהחרדים אוכלים חילונים, וכולי.
לאחר שלושה-ארבעה חודשים החלטתי להגיע לסין ולמדתי טאי צ'י בעקבות חבר שאמר לי. למדתי שם במשך חצי שנה טאי צ'י. בשבת שובה קיבלתי על עצמי טלית ותפילין. מאז ועד היום, ברוך השם, זכיתי להניח כל יום. כבר באותה השנה לקחתי את הטלית והתפילין איתי לכל מקום, חזרתי ליאנגשו ושם גם למדתי טאי צ'י.
ביאנגשו זה סיפור מאוד מאוד מעניין. שם הייתי מתפלל כל בוקר עם טלית ותפילין, למרות שלא באמת ידעתי מה אני אומר, פשוט קראתי מהסידור. בהתחלה התאמנתי שמונה שעות ביום. היו לי פרטנרים, כמו בחור בריטי, ולמדתי המון טאי צ'י וצ'י קונג באימונים קדחתניים וקשים מאוד.
בשלב מסוים נגמר לי הכסף, אז התחלתי לנגן בחצוצרה בבר ולאחר מכן קיבלתי לנהל שני ברים, ואז שוב נגמר לי הכסף, אז התחלתי ללמד שם טיפוס הרים.
אלו היו כל מיני חיים חווייתיים שעברתי אבל שם זו הייתה הנקודה המרכזית שהתחלתי לשאול שאלות על החיים.
שם, על גדות נהר לי (Li River) המטורף עם יער במבוקים, התחלתי לשאול את עצמי שאלות על מהות החיים: 'מה באתי לעשות בעולם? רק לאכול, לישון? מה התכלית של העולם? למה לסבול כל כך הרבה?' זו הייתה השאלה הראשונה שעלתה לי.
שאלה שנייה עלתה כשישבתי עם הקולגה שלי, חבר גוי מאנגליה, ושאלתי אותו: 'תגיד, אחי, למה אני מרגיש שאני שונה? למה אני יושב עם כל הסינים והולך לשוק שלהם, ואני לא יכול לאכול בעצם את כל המאכלים שאתם אוכלים? כל המאכלים האסורים?' הוא אמר לי: 'אחי, זה הכול שטויות, אנחנו כולנו אחד, אל תתעסק בזה, זה סתם'. מבחינתי, התשובה הזו הייתה סוג של 'סתימת פה', בדומה לאופן שבו סתמו לי את הפה כל החיים כשניסיתי לשאול שאלות על מהות ותכלית.
השאלה הזאת ניקרה לי בראש. אחרי כמה חודשים, עברתי שם גם תאונת דרכים והחלמה, ובקיצור, לאחר מכן חזרתי לארץ.
שבוע אחרי שחזרתי לבית ההורים, אמרתי להם שאני חייב לצאת מהבית. יש לי שאלות שאני חייב לענות עליהן. הגעתי לבני ברק לפגישה עם מישהו מ'נפש יהודית' שאחראי על דירות הסטודנטים בתל אביב. הוא הציע לי את הדירה של הקהילה של הרב אויערבך. שם הדברים כבר התגלגלו, ראיתי וטעמתי מן הטוב, ומשם התחלתי להתחזק.
התחלתי ללמוד רפואה סינית. שנה אחרי תחילת הלימודים התחתנתי בגיל 27. נולד לי בן ראשון. גיל 30 סיימנו את הלימודים. עברנו כמה ערים, ברוך השם. כיום אנחנו גרים בכפר שמאי, קרוב לרבי שמעון, יש לנו 4 ילדים.
הקהילה שלנו זורמת, ברסלבית, קהילה של חברים, הרבה חוזרים בתשובה, מחוברים לרבי נחמן הצדיק. וברוך השם זכינו להתחבר לצדיק יסוד עולם, לרבי נחמן, שמה האור של הצדיק זורח עלינו בעבודה של נקודות טובות וראיית הטוב, בעזרת השם יתברך.
שמירה על הגוף – אור לנשמה.
שמירה על גוף תקין אינה רק עניין של בריאות גופנית –
היא דרך להתחבר אל הנשמה, אל השקט, ואל הניצוץ האלוקי שבכל אחד מאיתנו
בעולם העמוס והמהיר שבו אנו חיים בלחיצת כפתור הקפה מוכן, בסיבוב המפתח הרכב מניע ובישיבה נוחה על כיסא מבלה האדם את רוב ימיו. אלו שלל הפיתוחים שיצרו הפחתה משמעותית מהמאמץ הפיזי של האנושות כולה ביום יום.
זה המקום שאני רוצה להזכיר כי הגוף הוא הכלי שבו הנשמה פועלת עד 120 בע"ה.
לכן שמירה על גוף תקין אינה רק עניין של בריאות גופנית – היא דרך להתחבר אל הנשמה, אל השקט, ואל הניצוץ האלוקי שבכל אחד מאיתנו.
לאחר אינספור מחקרים שהעולם חוקר את המכונה הנפלאה-גוף האדם, הוכח למעלה מכל ספק שאי פעילות גופנית יוצרת הידרדרות מנטלית ופיזית מוקדמת מהרגיל.
אי לכך יצאתי למסע לחיפוש עבור התנועה הנכונה והבריאה ביותר לגוף האדם לאורך ימים ושנים שבהם חי האדם.
ברכת גדולי ישראל חובקת את הפרויקט הנ"ל.
המסע ארך למעלה מעשור של לימוד חיפוש וטיפולים בארץ ובעולם בתחום הרפואה הסינית-אורטופדיה, דיקור, צמחים ושיאצו. ובנוסף אימוני כושר אומנויות לחימה סיניות – קונג פו, טאי צ’י וצ’י קונג – לימדו אותי לעומק כיצד תנועה נכונה, נשימה ומודעות יומיומית משפיעות לא רק על השרירים והמפרקים, אלא גם על מצב הרוח, על הבהירות המחשבתית ועל השלווה הפנימית של היהודי, דבר הנחוץ מאוד לעבודת השם יתברך.
מתוך ניסיון עשיר עם מאות מטופלים ומתאמנים כמו רבנים, אברכים, תינוקות של בית רבן, הייטקיסטים..
הצלחתי ליצור פלטפורמת אימונים שמתאימה לכל אדם, בכל גיל ובכל מקום בעולם
וכעת כל אחד יכול לשמור על בריאותו ולחזק את גופו.
הפיתרון הינו:
הפעלה של כלל שרירי הגוף כל ימי חייו של האדם.
זאת אומרת: גוף האדם הוא יצירה נפלאה, אבל במידה וישנו תהליך של הזנחה בגוף האדם, אפקט ההזדקנות מואץ בתהליך הנ"ל. טווחי התנועה מתקצרים, שרירים כואבים, שחיקה של סחוס… אלו בעיות נפוצות בדורות האחרונים לצערי.
בזכות ההבנה הזו יצרתי שלושה מוצרים דיגיטליים ייחודיים, המבוססים על אימון יומי קצר של 15–20 דקות בתחומי ההתעמלות, הטאי צ’י, הצ’י קונג ואומנויות הלחימה.
כל תוכנית נבנתה כך שכל אדם – בארץ או בחו"ל – יוכל למצוא לעצמו זמן נוח, ולהתאמן בקצב שלו, ללא תלות במקום, בזמן או בנווה מתחדש.
הבשורה היא פשוטה אך עמוקה: כל אחד יכול לשמור על גוף בריא ונפש בריאה – ללא מאמץ גדול, מתוך שמחה ואמונה בתהליך הבריאותי של חייו.
בחסדי ה’ יתברך, ניתנה לי הזכות לטפל וללוות אנשים הסובלים מבעיות אורטופדיות הגורמות לכאב וסבל רב. בתהליך מדהים בו אנשים חווים חיזוק וריפוי בדרך טבעית ונכונה.
השאיפה שלי היא להמשיך להפיץ רפואה, בריאות מתוך שמחה ואמונה – ופה המקום להזכיר שלכל אחד מאיתנו יש את כוח הריפוי הפנימי שהקדוש ברוך הוא טמן בתוכו.