רצפט לשמח"ה – הרב דן לוינזון
יהודי יקר ונעלה הסתלק לבית עולמו, הרב ישראל יצחק בזאנסון ע"ה
היהודי הזה ממש שינה לנו את החיים.
בזמן שהייתי אברך בישיבת ירוחם. נסענו לטיול בהודו, מכיוון שאהבתי מאוד טרקים וטיולים רגליים… כחודש לפני הטיול התעוררה איזו התלבטות לגבי הטיול, ואשתי הציעה שנתייעץ עם הרב בזאנסון, שאותו היא הכירה משיעורים שלו בארלוזורוב עוד בהיותה בחורה. באותה תקופה המצב הבטחוני בארץ היה קשה מאד, והיו פיגועים רבים, והוא התפלא על כך שאנו נוסעים סתם להודו.
"מה, אתם זוג ציפורים?" והוא הציע לנו לחלק ספרונים ליהודים שנפגוש בטיול, ולארגן קבלת שבת בכל מקום שלא יהיה שם בית חב"ד או בית יהודי כלשהו. עיצה קטנה ששנתה את מסלול הטיול…
בתור אברך בישיבה הכול מאוד עוטף, אבל כשמצאתי את עצמי במשך חודש מחוץ לסביבה הדתית המוכרת, הרגשתי את שהקשר עם הקב"ה והתורה והמצוות, הוא לא מספיק אמיתי וחזק, הוא חיצוני והלב מנומנם, זה הטריד אותי.
בדרך פלא נסענו לחבל ארץ בצפון הודו, למרות שהזהירו ישראלים לעזוב את האזור בגלל מתיחות עם פקיסטן, היה שם טרק שמאד רציתי לעשות, והחלטנו בכל זאת לנסוע. לפתע, באמצע הרחוב, אני רואה את הרב בזאנסון יחד עם מיכי יוספי. מסתבר שמיכי סיפר לרב שהוא רוצה לנסוע לעשות קירוב בהודו, והרב ביקש ממנו לקנות כרטיס גם בשבילו. גם להם אמרו שלא לנסוע לאותו אזור, כי כל הישראלים עזבו שם, אבל משום מה גם הם החליטו להמשיך לאותו היעד. הרב העביר שם שיעור מדי ערב, עשינו יחד קבלת שבת והיה שם אור גדול.
ביקשנו לדבר איתו, וישבנו יחד, אשתי ואני, ושיתפתי אותו בתחושה הזאת של החוסר בקשר אמיתי עם ה'. הפלא היה התגובה שלו. הוא אמר לי "אם אתה רוצה, אני נותן לך רצפט, מרשם". הוא כתב על דף באותיות גדולות את המילה שמח"ה, ואמר "זה ראשי תיבות של הרצפט:
"ש' זה שולחן ערוך, בפשטות ללמוד כל יום לפחות סעיף בשולחן ערוך.
מ' זה מקווה, לטבול כל יום באיזה מעיין או מקווה.
ח' זה חצות, זה פשוט מאוד – הולכים לישון מוקדם וקמים באמצע הלילה. אפשר להדליק נר, אפשר ללמוד, אפשר להתפלל. אתה רוצה תחזור לישון, אתה רוצה תישאר ער, זה נקרא חצות, מאוד פשוט.
ו-ה' – התבודדות – כל יום כמה דקות אתה מדבר עם השם, ומספר לו את כל מה שיש לך בלב".
הייתי המום, לא חלמתי לקבל תשובה כזו לקושי המדובר. הרב הרגיש שאני לא כל כך מתלהב ושאולי אני מחפש שינויים יותר חיצוניים ודרסטיים… אז הוא אמר לי "תראה, אם אתה רוצה אתן לך שמות של רבנים אחרים. הם יגידו לך שאתה צריך לעזוב את הישיבה שבה אתה לומד, לעשות שינוי גדול בחיים ולהיות ברסלבר. ואני אומר לך, אם תקשיב לי, תמשיך בדיוק איפה שאתה לומד. עזוב את ההגדרות אם אתה ברסלב או לא ברסלב, רק תעשה את הדברים האלה, ואם תרצה, ניפגש שוב בעוד שנה".
הרגשתי כמה זה חזק שהוא לא מנסה לנכס אותי לאיזה זרם. אצלו חסידות ברסלב לא הייתה מפלגה, אלא דרך שבה כל אחד, במקום ובסגנון שלו, יכול לקחת את העצות ולחיות אותן. ככל שיחיה אותן יותר, כך יזכה להתקרב ולהיות יהודי כשר בעזרת השם.