שלום חברים! השבת נקרא בפרשתנו "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כב', פס' כ') כותב על כך הרש"ר הירש כי "זכויות אישיות וערך אישי אינם תלויים בייחוס , מקום לידה או כל גורם חיצוני ומקרי שאין בו קשר לאופיו האמיתי של האדם, אלא אך ורק בתכונותיו המוסריות והרוחניות". עוד הוא מזהיר ש"כל שלילת זכויות שכזאת תפתח שער לעריצות והתעללות", שיסודן בעבדות מצרים. לדבריו "עובד אלילים מבטן ומלידה זכאי לשיווין גמור.. ע"י קבלתו את עבודת ה' היהודית". והדברים הם בחינת קל וחומר כלפי יהודי שבוחר לקבל על עצמו את עבודת ה' ולסלול את דרכו לתשובה. לא מעט תיזות נכתבו על בעלי תשובה, כהשוואה למהגרים שהיגרו מחברה לחברה. אעפ"י שכיום תנועת התשובה הרבה יותר מפוכחת מהדור הקודם שסלל דרך. יותר מודעות לאפלייה המובנית, יותר מגוון ומנעד של מוסדות, יותר הרמת ראש וזקיפות גו גם ללא הצורך בהישענות על המותג המוסדי המשפחתי. השבוע קיימנו בירושלים את הקרנת הסרט "לא יום ולא לילה" ולאחריו דיון בנושא שמוצג בסרט. האפליה בקבלת בחור , בן למשפחת בעלי תשובה ספרדים בירושלים , שעל אף היותו מצטיין בתלמוד תורה, לא יכול היה להתקדם לישיבה טובה שחפץ, וזאת בזמן שטובים פחות ממנו, מ'הרקע הנכון' התקבלו. הסרט לא מעורר נק' מידע חדשה שאינה מוכרת . אולם הצגת סיפור העלילה באופן אמנותי, שמייצר הזדהות אותנטית, כהקרנה משותפת חזקה, פותח את הלבבות לשיח ומייצר אינטימיות חברתית לדיון פורה. ואכן הדיון הציף כאב, אבל גם הציף תקווה, נחישות, רוח ורצון לפעולה, רצון לתיקון , בנייה , צמיחה, התרוממות רוח – אולי קצת בדומה למהלך שעם ישראל חווה בשנה ומחצה האחרונים. לא אכחש ואסתר. קיבלנו תגובות רבות לכאן ולכאן. היו שאהבו את עצם המפגש, השיח, הסרט, הדיון והיו מאידך, שחשבו שכבר עברנו את שלב הדישה במי אפסיים של הסוגייה. אולם אני חוזר ואומר, עצם המפגש המשותף, ההיכרות והשיח הם נכס בפני עצמם. הקרנת הסרט, שלא משאירה אותנו אדישים, היא בבחינת פרפראות לפתיחת הלבבות . נק' חשובה נוספת, צינזרנו קטע מסויים בסרט , אולם היו שחשבו שעדיין , סרט מנק' מבט של דתל"ש (הסיפור הוא אודותיו) , שמשתתפות בו גם נשים, אינו מספיק מהודק בצניעותו. אני משאיר לכם את הבחירה אם להגיע או לאו. מבחינתינו כארגון הוא מותאם באופן סביר, ומהווה קרקע לפעילות שטח, למפגש, לדיון והעמקה, ובע"ה יציאה לדרכים חדשות ופעלתניות. ההקרנה הבאה תתקיים , בעיה"ק פתח תקווה ביום שני, 3/3, שעה 20:00 בדיוק. רישמו לפניכם! בימים הקרובים, נשלח קישור לרכישה מוזלת עם קוד קופון (26₪ במקום 45₪) |
| | | | פגישה עם השרה לשוויון חברתי השבוע הצגנו תוכנית עבודה מפורטת עליה עמלנו, לשרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי. מטרת התוכנית היא לקדם באופן מעצים ומיטבי, קהילות נשים בעלות תשובה ופריפריה חרדית ברחבי הארץ. השרה הופתעה לשמוע מנוכחותם החזקה של בעלי התשובה בקרב השדה החרדי, אהבה מאוד את התוכנית והחליטה בס"ד לקדם אותה קדימה! בימים הקרובים אי"ה תתקיים פגישה נוספת עם השרה, ראש הרשות לקידום מעמד האישה, ועם מנכ"ל וסמנכ"ל המשרד. נעדכן אתכם בע"ה בקרוב בהתפתחויות הצפויות. |
| | שלכם ובשבילכם, אלעד צדיקוב, מנכ"ל ביחד |
| |  | | | הרב רפאל קליינמן נולד בתל- אביב , מתגורר בירושלים כ 40 שנה. חזר בתשובה בניו –יורק לאחר קריירה באומנות הבמה. כשחקן , זמר , רקדן וכוריאוגרף . בעל תואר שני ביהדות וייעוץ חינוכי , (טורו קולג'), הוסמך בשיטת פויירשטיין , למעלה מ 35 שנים עוסק בהוראה וניהול תלמודי –תורה בארץ , וכ -11 שנים ניהול בתי ספר לבנים ובנות בברזיל . מרצה במסגרות הכשרה למורים במגזר החרדי . בתחום האומנות – מביים מחזות זמר בישיבה לבחורים . בימוי והפקת קליפים לזמרים . השתתף בסדרה "עוד נפגש" בעונה הראשונה וסרטים נוספים . פעיל במסגרות הפועלות לגישור בחברה הישראלית . |
| הודעתו של אלעד צדיקוב מנכ"ל ארגון " ביחד " בהחלט לא השאירה אותי אדיש ומיד נשאבתי למשימה . הצפייה בטריילר של הסרט "לא יום ולא לילה" גרמה לי אי נוחות ובמיוחד שנתבקשתי להנחות את הדיון לאחר הסרט, היה לי ברור שאני חייב לצפות בו טרם הגעתי להקרנת הבכורה בירושלים. שמתי פעמיי לסינמטק בתל אביב שם פגשתי לראשונה את פנחס וויה הבמאי יחד עם כל ההוז אנד הוז של תל אביב והבנתי שלהקרנת הברוכה בירושלים אני מגיע מוכן יותר. שיחה מרגשת ונעימה עם הבמאי ביום שלמחרת העצימו את הרגשות שלי כלפי הסרט וכל שכן ליוצרו. במפגש שהתקיים בסינמטק בירושלים חלקי הפאזל חברו יחדיו, רובו ככולו של הקהל היו בעלי תשובה מתקופות שונות עם רקעים שונים,אבל, משפחה אחת. כן , תעודת זהות משותפת , כואבת , משופשפת , דומעת, שרוטה , פצועה אבל גאה וייחודית . כולנו ראינו יצירת אמנות שנכתבה באופן כל כך מדויק שמשקפת מציאות אמיתית בעולמם של בעלי התשובה במפגש מול העולם החרדי. פגשנו שם משחק מעולה של שחקנים ששיקפו עולם מאוד אוטנטי ולכל מי שירצה להשמיע קול או לצייר מציאות אחרת , ולומר שזו קלישאה שדי כבר , שזה לעוס ונמאס, כנראה או שלא חווה את זה על בשרו או שמנסה להכחיש. מציאות ההפליה ,הגזענות עדיין אופפת במסגרות החינוך הן של הבנים והן של הבנות . בלי להיכנס עכשיו לשיקולים והסברים ושכנועים מכל סוג שהוא . הסרט בפני עצמו מקצועי, בימוי מדוייק, הטאצ' הצרפתי מורגש ברגעים השקטים , בקצב האיטי דרמטי, בזויות צילום שיוצר תחושה של כאב , איפוק , וזעם . דווקא בעובדה שהוא לא עטור בפס קול מוזיקאלי קלאסי נותן תחושה של עומק בלי לנסות ליפות את המציאות. הטקסט נעשה בקפידה שישנן אמירות שמשאירות חותם לא פשוט בבטן הרכה. " לקב"ה לא משנה אשכנזים או ספרדים" או " בני ברק הייתה תמימה עד שהגיעו המטורללים האלה " , אי אפשר שלא להתעורר ולהבין שעולם התשובה הוא לא אפיזודה חולפת ושבעוד דור או שניים זה כבר לא יקרה . כל זמן שיש חילונים שצריכים לחזור בתשובה ימשיכו להיות תופעות של חבלי לידה והצורך להכיל ולתת מענה אמיתי רק ילך ויגדל. ומי יתן את המענה הזה אם לא בעלי התשובה שעל בשרם למדו את הטעויות? הלקחים ? איך אמרה מישהי מהקהל , אנחנו לא נשנה את החרדים ! ואני אומר , אנחנו לא מנסים לשנות אף אחד , אנחנו צריכים להיות אנחנו . בלי מחנות של הם ואנחנו . העין הביקורתית שלי , הבעל – תשובה שבי או איך שתקראו לזה ,לא יכלה לא לשים לב לעובדה שנטלו ידיים בבוקר רק פעם אחת ולא שלוש לסירוגין (מה יקרה ? זה תקלה ?) או ששמואל מברך שהכל נהיה בדברו על אורז שאימו לא אוכלת , השם ירחם ברכה לבטלה. ושוגג קרוב למזיד .. חופשי ??? הרי הוא חייב בידי שמיים . נו טוב לא אעשה כאן ספויילר . אבל , כן, שאלתי את עצמי מה הקול הפנימי שעולה בי בקטעים הללו? לסוגיית שמירת העיניים שנשאלתי לגביה התשובה שלי היא שלכל אחד יש את הפילטר שלו ורמת הסינון שלו ולכל אחד היא אחרת. אפשר להגיד כמה צדדים לכאן או לכאן ושכל אחד יעשה את החשבון שלו, אם הוא הולך ברחוב יפו מה הוא רואה ? אם יש לו מכשיר חכם מה קופץ לו על המסך ? אם הוא הולך לקולנוע ? (איך אמר לי אחד מהנוכחים..זו הפעם הראשונה אחרי ארבעים וחמש שנים שאני נכנס עם אשתי לקולנוע) בסופו של דבר השאלה האמיתית היא עד כמה אתה באמת מאחורי המילים שלך? הדיון לאחר הסרט נתן להבין כמה יש צורך שהסרט יוקרן בכמה שיותר מקומות וכמו שהצעתי , לקיים מפגשים במרכזים קהילתיים של בעלי תשובה ולאחר מכן לערוך דיונים. אני רואה בפעולה הזאת שלב מכריע מתוך מכלול של פעולות של ארגון " ביחד" למען בעלי תשובה שיסייע להורים לקבל הדרכה מעשית לבניית זהות מגובשת בתהליך התשובה שלהם . ויאפשר להם לדעת מה להשיב לילדים (דור שני לבעלי תשובה) שנתקלים בקשיים של סתירה בין הדברים שהם שומעים בבית - החיפוש אחר האמת והרצון להיות הכי אמינים מול תופעות שמשקפות צביעות ושקר ביחס לעובד השם אמיתי. מה שיוצר אצלם חוסר אמון במערכת החינוכית ,המיתוס מתנפץ ומשם הדרך לעזיבת שמירת התורה והמצוות קצרה וזמינה . בעלי התשובה גם של היום זקוקים להרים ראש ולצעוד בתחושת ביטחון מלאה , אני יהודי , אני בעל תשובה גאה , ולא משנה אם אני ספרדי , אשכנזי , תימני , אני עובד השם . נקודה. אין צורך ללכת עם דגלים ולהאשים אף אחד . תחושת השייכות יכולה להתחיל בלהיות שייך לעצמי ולמי שדומה לי. השיח החברתי , הניואנסים, המוסיקה והסלנג שרק מי שהיה שם יודע על מה זה יושב ולאן זה שואף . לסיכום , אולי לאחר שדברים יתבהרו מתוך הצפייה והדיונים התחושה של "לא יום ולא לילה" תקבל משמעות חיובית שתאיר את החשכה ונצא מחשיכה לאורה . לכו לראות כי יש שם מה לראות . פנחס וויה , תודה . |
| | | הרב ד"ר דוד כרפס הוא איש חינוך בעל תואר דוקטור בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת אריאל ותואר שני במורשת ישראל. עם למעלה מ-30 שנות ניסיון במערכת החינוך. בעל ניסיון רב בהובלת צוותים חינוכיים ופיתוח תוכניות לימוד. שימש כמנהל מוסדות חינוך, רכז פדגוגי ומדריך צוותים חינוכיים במסגרות שונות בציבור החרדי והחרדל"י. יזם פרויקטים חינוכיים וחברתיים, ביניהם פיתוח קונספט חדשני למסעות לפולין לחיזוק הזהות היהודית והובלת פרויקטים למען בעלי תשובה. |
| לא יום ולא לילה" - ביקורת סרט ביום ראשון זכינו, אשתי ואני, לצאת לקולנוע – אירוע נדיר למדי עבורנו. אם אתם תוהים למה דווקא עכשיו, אספר שזה היה לכבוד הקרנת הבכורה של הסרט "לא יום ולא לילה" בבימויו של פנחס וואיה. האמת? בתחילה לא ממש רציתי ללכת. הסרט עוסק בבני הדור השני של בעלי התשובה, שאינם מתקבלים לישיבות, ולכאורה הנושא כבר אינו רלוונטי עבורי. מעבר לכך, זה גם בא על חשבון חברותא וקביעות עיתים לתורה. ובכל זאת, החלטנו להתאמץ ולנסוע לסינמטק, במיוחד אחרי שהצלחנו להשיג כרטיסים במחיר מוזל דרך עמותת "ביחד" שבהנהלתה אני חבר. בדיעבד, אני כל כך שמח שהלכנו! הסרט הפתיע אותי מאוד – הוא עשוי במקצועיות מרשימה, עם צילום מוקפד, בימוי חכם, הפקה איכותית, משחק מצוין ועלילה מרתקת. נוסף על כך, האותנטיות ניכרת כמעט מכל סצנה (למרות שיש לי כמה הערות על אי-דיוקים הלכתיים, אבל זה שולי). "לא יום ולא לילה" הוא סרט עלילתי, לא תיעודי, אבל הוא מצליח לפגוע בדיוק בנקודות הרגישות ולעורר רגשות עמוקים. הכאב והנגיעה בנפש נעשים בצורה אינטליגנטית, עם משחק משובח שמעורר מחשבה ודיון אוטומטי. ואכן, הדיון שהתפתח בעקבותיו היה עוצמתי ומחייב. חשוב לי להדגיש שהמטרה כאן אינה ביקורת קולנועית גרידא, וגם לא עיסוק בצפייה בסרטים. הסרט מעלה שאלות מהותיות על תשובה, על הרצון להשתייך לציבור החרדי מחד, ועל שמירה על אותנטיות אישית מאידך. הוא מציף דילמות כבדות משקל: האם להיכנס למערכת החברתית החרדית עם קודים ברורים ונוקשים, או לשמור על זהות ייחודית? האם לחשוף לילדיי את עברי, או להסתיר אותו? האם לשלב אותם בעולם שאני עצמי מתקשה להזדהות איתו – ואם לא, מהי האלטרנטיבה? האם בן תורה נמדד על פי לבושו, או שמא יש אפשרות אחרת? והשאלה המהדהדת: האם עליי להתעקש להיות במקום שבו לא רוצים אותי? גם שאלת החינוך עולה במלוא עוצמתה: האם מסגרות חינוך חרדיות הן האפשרות היחידה להקנות יראת שמיים? האם בעלי תשובה, שאינם מכירים את המסורת החינוכית של הציבור החרדי, יכולים באמת לתמוך בילדיהם ולהשתלב? ומה עושים כשהילדים עצמם חשים זרות ואף בושה כלפי הוריהם? שאלות אלו, ועוד רבות אחרות, חלחלו עמוק לצופֵי הסרט והותירו רושם עז. הפאנל שנערך לאחר ההקרנה אמנם נגע בכמה נקודות, אך ניתן היה לחוש את הכאב והרצון למצוא פתרונות מוחשיים. בעיניי, הפאנל הוא לב העניין – חברה בריאה אינה מטאטאת כאבים ומחדלים, אלא מציפה אותם ומקיימת דיון פתוח מתוך מטרה לשפר, לתקן וליצור שינוי. לסיום, חשוב לי לומר בקול ברור: הסרט הוא רק הטריגר, לא המהות. תפקידו לטלטל את הצופים ולעורר אותם לא לכעס ותסכול, אלא לפעולה ולשינוי. אפשר לבקר חלקים ממנו, וייתכן שאם היו שואלים את הקהל – היו מי שהיו משנים סצנות מסוימות. אך מה שחשוב הוא לזכור את העיקר ולא להתמקד בטפל. עם ישראל מתעורר לתשובה, וחובתנו להיות שם עבור הדורות הבאים. |
| | | שמעון פינטו,צייר ואמן אבא לשמונה ילדים. הציג תערוכות יחיד במוזיאון נחום גוטמן ובמוזיאון אורי ורמי נחושתן, בבתי האמנים של תל אביב וירושלים ובגלריה בארי. כמו כן השתתף בתערוכות קבוצתיות במוזיאון תל אביב ובמוסדות רבים אחרים. יצירותיו נמצאות באוספים חשובים רבים בניהם, מוזיאון תל אביב, אוסף מוזיאון ישראל בירושלים, ואוספים פרטיים בארץ ובחו״ל. |
| הצהרת כוונות - אמנות פלסטית אתחיל בהדהוד פידבק/משוב של הסביבה הקרובה בה גדלתי נוכח בחירתי באמנות וציור- " יופי מצייר אבל מימה מתפרנס?". כשלושה עשורים פלוס אני עוסק בתחום האמנות צייר שומר תורה ומצוות ואבא לשמונה ילדים. המציאות לא משתנה או תשתנה בשאיפה להגשמה כלכלית מדידת הצלחה כלכלית ביחס ישיר לסביבה שיש לפרט, בית , עסק , רכב יוקרתי ועוד המדד הזה קל למדידה והרוב אוחז במה שניתן למדוד באמצעות חומריים . מתוך עובדה זו נתקלתי לאורך השנים בבעלי תשובה רבים שלמדו במוסדות אמנות כגון : בצלאל , מדרשה בזמנו רמת השרון היום בית ברל, אבני ועוד כולם למדו אמנות ואף מוכשרים מאוד אך זנחו את האמנות לטובת עיסוקים אחרים בטענה שצריך למרוח משהו על הלחם ובאמצעות אמנות וציור זה לא הולך. מה גם ששדה האמנות מורכב מאוד בהיבט הסוצויולוגי כלכלי וכל אחד ואחת יכולים למצוא את עצמם מול חומה ש-בלתי ניתנן לעבור אותה. העובדות הללו יצרו יוזמות וחללי אמנות ל "דתיים". גם יוזמות אלו לא צלחו והותירו את השאיפה להביא משהו לחברה הישראלית באמצעות אמנות פלסטית יתום . השילוב בין התחום הכלכלי לתחום הרוח מונח אצלנו לא אצל אף אחד אחר ולנו בעלי התשובה יש את היכולת להיות שונים בתוך קבוצת דומים. אברך בסטודיו – זה ביטוי שאני כבעל תשובה חי אתו בנחת ומשלב בין לימוד ועבודה חמישה ימים בשבוע בתל אביב קרית המלאכה. מתוך העשייה נולד רעיון לרכז ולנהל את תחום האמנות בתנועת "יחד" בעלי התשובה בישראל . אשרי תמימי דרך – תם או תמימות זו אמנות כקונספטואלית תם כקונספט ולכן- נקודת המוצא היא לשמר ולשמור את המושג "עדר של בודדים" כלומר כ"א ממקומו פועל ויפעל כ-יחיד בתוך החברה במטרה לזקק ולדייק את הבשורה שיש לאמן/ית להביא לחברה הישראלית. |
| | | טור על הפרשה מאת הרב רוני שמואל כהן, רב קהילה בחריש נולדתי בבאר שבע לפני 55 שנים, כבר בכיתה ה נמשכתי ליהדות והמסורת וחזרתי בתשובה. לימים עברתי ללמוד בירושלים במוסד חילוני בפנימיית "בויאר" ודווקא שם זכינו לקדש שם שמיים ולהקים בית כנסת. את השירות הצבאי עשיתי כמ"פ הדרכה בגדוד 414. לצערי שם המצב הרוחני הידרדר ורק בגיל 26 זכיתי לחזור בתשובה ,בתחילה למדתי בישיבה ולאחר מכן בכולל אברכים "זרע ברך" בצפת. זכיתי לחבר ספר קטן "ענייך יונים" בהלכה ובהשקפה בעניין מצוות שילוח הקן. היום אב ל 7 ילדים ו 4 נכדים שיחיו, מקים קהילה נחמדה בעיר חריש. |
| כי תראה חמור שונאך לכוף את יצר הרע. כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו ?עזוב תעזוב עמו ! כמה חכמה טומנת התורה הקדושה בפסוק זה. כתב הרמב"ם בספר המצוות : כי שונא שנאמר בתורה, לא מאומות העולם הוא אלא מישראל, והאיך יהיה לישראל שונא מישראל ? והכתוב אומר לא תשנא את אחיך בלבבך ? אמרו חכמים כגון שראהו לבדו שעבר עבירה, והוכיחו ולא חזר בו, הרי מצווה לשונאו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעו. אף שעדיין לא עשה תשובה אם מצאו נבהל במשאו, מצווה לעזור לו ולא יניחנו נוטה למות שמא מתוך שבהול על ממונו יבוא לידי סכנה. והתורה הקפידה על נפשות ישראל בין רשעים ובין צדיקים אחר שמאמינים הם בעיקר האמונה במציאות ה'. עוד אמרו חכמים אם ראית לפניך בו זמנית חמור נופל מתוך כובד משאו וגם אדם הצריך עזרה לטעון משאו על חמורו, יש לעזור ולפרוק מעל החמור משום צער בעלי חיים. כל זה דווקא שלפניך שני אנשים האהובים עליך, אבל אם אחד שנאוי עליך לעולם יש להקדימו כדי לכוף את יצר הרע. למדנו שלעולם אין מקום לשנאה כשלעצמה אלא אדרבא כל מטרתה חינוך והשפעה על השני לחזור בו מדרכו הרעה ולמנוע מהאחרים להימשך אחריו. גם את העזרה יש לכוון על פי רצון ה' בתיקון מידותינו לכוף את יצרנו. לעולם הרגשות מנוהלות וכפופות לשכל. זה הסדר מח, לב, כבד ראשי תיבות מלך. בהצלחה. |
| | תנו כתף חברים יקרים, אם אתם מוצאים טעם וחשיבות בפעילות הארגון , אם אתם חושבים שאנחנו בכיוון הנכון – אנו מבקשים את הכתף שלכם. במה? - שלחו לנו טורים / מאמרים בנושאים רלוונטיים ע"מ שפרסם
- שילחו לנו רעיונות לקידום והובלה – אנחנו רוצים לשמוע!
- שילחו לנו ביקורת (בונה)
- תרומה קטנה (גם בינונית או גדולה ייתקבלו בברכה..) – בהור"ק, או חד פעמית. נשמח מאוד להבעת האמון והשותפות! תרומה כאן
|
| | | | | | כתיבת טור /מאמר אנו מבקשים להציע לכם את הפלטפורמה של הניוזלטר שלנו, שמגיעה לאלפים רבים של בעלי תשובה כבמה לכתיבת טורי דיעה, מחשבה, הגות, רעיונות אופרטיביים, עיצות ועוד . שילחו לנו למייל. פרסום בניוזלטר רוצים להגיע לקהל ממוקד של אלפי בעלי תשובה בפריסה ארצית? אנו נותנים לכם את הבמה לכך בניוזלטר שלנו במחיר סמלי. צרו עימנו קשר. קידום תעסוקתי לבעלי תשובה לוח המשרות שלנו באתר, נבנה כדי לתת במה להצעות עבודה מגוונות לבעלי תשובה – מוזמנים לפרסם בו ללא עלות, מודעות דרושים. שילחו לנו מודעה. |
| | הקמה ותמיכה בקהילות של בעלי תשובה היא אחת מהמטרות העיקריות של תנועת "ביחד", יחד עם מחויבות לנושא החינוך של הדור השני. ריכזנו באתר שלנו פרטים על 17 קהילות של בעלי תשובה ברחבי הארץ שאנחנו עובדים איתן, ומידע על 90 מוסדות חינוך לבחירה. |
| | | | | הרב אורי זוהר זצ"ל היה ממיסדי וחברי עמותת "ביחד". אנחנו פועלים בדרכו. צפו כאן בסרטון של הרב אורי. |
| | | | | מסר מצבי יחזקאלי על קהילות של בעלי תשובה |
| | | הרב רפאל קליינמן | דקה על הפרשה | |
|
|
---|
|
עדי גביסון | ביט על הפרשה |
| | | עמותת "ביחד" פועלת למען ציבור בעלי התשובה, במהלך רחב הכולל קידום יוזמות, הסברה והדרכה, ומתן סיוע פרטני. העמותה מובילה מהלך של בניית תנועת התשובה, לחברה בריאה ומבוססת מבחינה חברתית וכלכלית, כדי שתצליח לממש את יעודה הרוחני והחברתי - להוות גשר שיחבר ויאחד את החברה הישראלית. |
|
|
|
---|
|
| רוצים להיות מעורבים/ות בפעילויות שלנו | לתנועת ׳ביחד׳ דרושים מתנדבים ושותפים לקידום עולם התשובה יש לכם מאמר שקשור לעולם התשובה? …שילחו לנו |
|
|
---|
|
| | כל תרומה לתנועת ביחד תתקבל בברכה ובהוקרה רבה. תרומתך מעניקה לנו את הכוח והיכולת לדאוג לפתרונות ולביסוס קהילת בעלי התשובה בישראל |
|
|
---|
|
עמותת ביחד - תנועת בעלי התשובה בישראל |
|
|
|
|
---|
|
|
|